יום כיפור פעם בשנה, בינך לבין המקום
יום כיפור, 26 שעות שבהן הכול עוצר
ואז, דווקא בתוך השקט, משהו מתחיל לדבר
יום כיפור.
תצחקו, אבל אני נורא אוהבת את היום הזה
פעם בשנה, למשך כ־26 שעות, כמעט כולם מפסיקים את הפעילות הרגילה
הכבישים מתרוקנים
המכוניות נעלמות
החנויות נסגרות
הקצב משתנה
ואז מתחילה פעילות אחרת.
הרחובות מתמלאים באנשים ובילדים
משפחות נפגשות, שכנים יוצאים החוצה, כולם הולכים ברגל, מדברים, נפגשים עד השעות הקטנות של הלילה.
יש משהו מיוחד ביום כיפור.
עשרה ימים אחרי ראש השנה, אחרי עשרת ימי תשובה, מגיע יום שמבקש מאיתנו משהו אחר.
לחזור
אולי לא לחזור בתשובה אלא לחזור לעצמנו
להבין מי אנחנו
לשאול למה אנחנו כאן
לבדוק מה עבר עלינו בשנה שחלפה
ובעיקר, להקשיב
כי בתוך השקט של יום כיפור, אפשר לפעמים לשמוע דברים שכל הרעש של השנה מסתיר
יום כיפור מתחיל אצלי בילדות
כשאני חושבת על יום כיפור, האמונה שלי חוזרת קודם כול לבית.
לגדול במשפחה גדולה זו חוויה בפני עצמה, אבל ביום כיפור הייתה בבית התרגשות אחרת
כולם ממהרים להתארגן
מכינים את הכיפות
מתלבשים
והרבה לבן
אני זוכרת שהייתה לי שמלה לבנה ליום כיפור
כילדה, הסתכלתי בהערצה על בני המשפחה שצמו
גם אני רציתי
בגיל שש החלטתי שאני צמה
כולם ניסו לשכנע אותי לאכול
אמרו לי שאני קטנה ושאני צריכה לאכול
אבל אני לא הסכמתי
עד שאחי החליט כנראה שנגמרו השכנועים ודחף לי במבה לפה כדי שאוכל
שנה אחר כך כבר היה צום מלא
היום, כשאני מסתכלת על הילדה ההיא, אני מחייכת
אבל אולי כבר אז הייתה שם גם אמונה
לא ידעתי להסביר אותה
רק ידעתי שאני רוצה להיות חלק מהיום הזה
חלק ממשהו שהרגיש גדול ממני
יום כיפור
הדרך עם אבא לבית הכנסת
יש זיכרונות שהראש זוכר
ויש זיכרונות שהנשמה שומרת
אני זוכרת כמה חיכיתי לצאת עם אבא שלי, עליו השלום, לבית הכנסת ביום כיפור
כל הדרך לבית הכנסת הוא היה מצחיק אותי
טוב… תלוי באיזה מצב רוח הוא היה
אבל כשהיינו מגיעים לבית הכנסת, משהו היה משתנה
אבא היה מתכסה בטלית
ואני הייתי לידו
אני לא זוכרת היום את כל מילות התפילה שהוא אמר
אבל אני זוכרת את הקול שלו
שומעת אותו ממלמל את התפילה מתחת לטלית
כולנו, כל האחים, היינו נפגשים בבית הכנסת
אז לא ידעתי שהרגעים האלה יישארו איתי כל כך הרבה שנים
אבל כנראה שככה נשמה עובדת
היא אוספת רגעים בזמן שאנחנו פשוט חיים אותם
ושומרת אותם בשבילנו לשנים שבהן נבין כמה הם היו יקרים
משהו באוויר של יום כיפור משתנה
ליום כיפור יש אנרגיה שאני לא מצליחה להשוות לשום יום אחר
יש שקט
אבל זה לא שקט ריק
זה שקט שמרגישים
הרחובות שקטים
הכבישים שקטים
הקצב שקט
ואם מאפשרים לעצמנו באמת להקשיב
גם בפנים נעשה קצת יותר שקט
תודו שיש משהו מיוחד באוויר ביום כיפור
אנחנו ממש נושמים אותו
את הרוגע
את העצירה
את התחושה שלכמה שעות הדאגות הרגילות יכולות לחכות
ואז יש את הצבע הלבן, לאן שלא מסתכלים
כמה שאני אוהבת את הצבע הלבן
ביום כיפור כל כך הרבה אנשים לובשים לבן ובשנים האחרונות הלבן הפך לחלק גדול גם ממני
והשנה אני מוכנה
הבגדים לבנים
הנעליים לבן
והשנה יש גם תוספת חדשה:
הכתר שלי, השיער שלי לבן
קומפלט לבן
ואני מתרגשת
סיום קטן־גדול עם טוויסט של השראה
כשאני אומרת יום כיפור, אני נזכרת גם באוכל
כן, דווקא ביום של צום
אצלנו הארוחה המפסקת הייתה כמעט טקס בפני עצמו:
מרק עוף עם שקדי מרק
קוסקוס
שניצל
תפוחי אדמה
אמא שלי, עליה השלום, הייתה נוסעת לבני ברק כדי לקנות עוגה מיוחדת לצאת הצום
והיינו שותים כוס תה עם נענע
ובסיום הצום אמא הייתה שומעת מהבית את תקיעת השופר
פעם חשבתי שאני אוהבת את יום כיפור בגלל כל הדברים האלה
בגלל הלבן
בגלל השקט
בגלל בית הכנסת
בגלל המשפחה
בגלל הדרך עם אבא
בגלל הטעמים של אמא
אבל השנה הבנתי משהו
אני לא אוהבת את יום כיפור כי הכול נעצר
אני אוהבת אותו כי דווקא כשהכול נעצר
כל מה שחשבתי שכבר עבר, חוזר לרגע להיות איתי
אבא
אמא
הילדה עם השמלה הלבנה
המשפחה
האמונה
הנשמה
והאנרגיה של בית
ובתפילת הנעילה אנחנו אומרים:
"פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר"
וזו אולי הסיבה שאני כל כך אוהבת את יום כיפור
פעם בשנה העולם בחוץ נסגר ל־26 שעות
קלפי אלירוג, מסרים חיוביים אמונה, נשמה ואנרגיה
אם גם אתם מחפשים דרך להכניס יותר אור, רוגע ושמחה ליום שלכם,
קלפי אלירוג משלבים מסרים חיוביים, השראה, הומור עדין ותזכורות קטנות לחיים טובים יותר.
הקלפים מחולקים לשלושה עולמות:
- אמונה – מחשבות שמחזקות את הלב
- נשמה – רגעים של שקט פנימי
- אנרגיה – שמחה, חיוך ותדר טוב
והכי חשוב?
הם לא מנסים לשנות אתכם.
הם רק מזכירים לכם כמה אור כבר קיים בכם.
תרשי לעצמך מתנה קטנה עם משמעות גדולה
