לחיות את הרגע: מחשבה, אמונה והקשבה לנשמה

לפעמים שיחה שלמה מתרחשת בתוכנו, בשנייה אחת של שקט

המחשבה ששאלה על מחר והתשובה שהחזירה אותי להיום

לחיות את הרגע
זו התשובה שקיבלתי בוקר אחד, כשעמדתי עם הסידור ביד ושאלתי את עצמי מה יהיה בעוד חודש
אבל רגע, לפני שנתחיל:
בלי חילוקי דעות, אנחנו לא נכנסים כאן לעניין של דת!
אני משתפת ברגע אישי שממחיש עבורי את כוחה של אמונה
ואת מה שאפשר לשמוע כשנותנים לעצמנו מעט שקט

בכל בוקר אני קמה ומודה לבריאה
עוד לפני שהיום מתחיל באמת, לפני המשימות וכל מה שמבקש
את תשומת הלב שלי, יש לי את הזמן הזה עם עצמי

לכל אחת יש סדר בוקר משלה
אני מתכוונת דווקא לשקט שלפני המרוץ
לרגע שבו אפשר לשמוע מחשבה עד הסוף, בלי למהר לדבר הבא

ואם עדיין אין לכן רגע כזה
נסו לפנות לו מקום, אפילו כמה דקות

באותו בוקר החזקתי את הסידור, כמו תמיד
למרות שאני מכירה את המילים בעל פה, אני אוהבת שהספר פתוח מול העיניים שלי
ושנייה לפני שפתחתי אותו, עלתה בי שאלה:
האם הפגישה שאני מחכה לה, תצא לפועל?
אני לא יודעת למה שאלתי דווקא אז, או מאיפה הגיעה המחשבה
אבל התשובה שעלתה בתוכי הפתיעה אותי

לחיות את הרגע גם שהממשך לא ברור

אני חיה באמונה
שמחה ומודה על מה שיש לי, מאז שאני זוכרת את עצמי

להסתכל לשמיים ולומר תודה (ככה אמא שלי ע"ה) לימדה אותי
ההרגל הזה מלווה אותי עד היום
גם בבקרים פשוטים שאין בהם אירוע מיוחד לספר עליו

ובכל זאת, גם כשיש אמונה, עולות שאלות על העתיד
יש רצונות, ציפיות ודברים שחשוב לי שיקרו
לפעמים הראש כבר נמצא בחודש הבא
בזמן שאני עוד עומדת בתחילתו של היום הזה

באותו בוקר שמתי לב למרחק הזה
השאלה שלי רצה קדימה
אני נשארתי עם הסידור ביד

לחיות את הרגע דורש ממני להסכים להיות כאן
גם כשההמשך עוד לא ברור לי
לתת ליום הזה את המקום שלו ולעשות בתוכו את מה שביכולתי

יש לי חלומות למחר
ויש לי חיים גם היום

לחיות את הרגע מתחיל בלהקשיב לעצמך

יש מי שתקרא לזה שיחה פנימית
אחרת תקרא לזה מחשבות
מבחינתי, העיקר הוא להקשיב ולנסות להבין מה מתרחש בתוכי

יש מחשבות שחולפות ויש כאלה שנשארות
לפעמים אני ממשיכה הלאה ואחרי זמן מה אותה מחשבה חוזרת ומבקשת תשומת לב

אז אני עוצרת ובודקת
מה אני מרגישה
מה מעסיק אותי
האם עולה כאן רצון לצמוח, כעס, או רעיון שמבקש מקום

לא כל מחשבה דורשת פעולה
אבל אפשר לתת לרגש שעולה איתה מענה
לכתוב אותו
לשהות איתו רגע
או לדבר עליו עם מישהי שסומכים עליה

הנשמה בשפה שלי, היא העיניים של הפנימיות
החלק שמרגיש גם כשעוד אין לי מילים מדויקות להסביר

היא לא מחפשת את אור הזרקורים
היא מבקשת להאיר לי את הדרך

וכדי לראות את האור הזה
אני צריכה לפעמים להאט

לחיות את הרגע ולתת למחשבה צעד ראשון

בתקופה הזאת הרבה מהמחשבות שלי קשורות לאלירוג
חשוב לי שאנשים יכירו
יראו ויחוו את העולם שיש בה
עולם של מילים מעצימות שאני משתמשת בהן גם בחיי היום-יום

מאיפה המילים מגיעות?
מהמחשבות, מהשאלות ומהתשובות
מהדברים שאני פוגשת וממה שאני מבינה כשאני מקשיבה

מכירות את הרגע שבו עולה לכן מחשבה
ואתן ממהרות לכתוב אותה עם חיוך
כדאי לשים לב לרגע הזה
יש בו משהו שרציתן לשמור

וכאן ההקשבה יכולה להפוך לתנועה
לפתוח מחברת
לכתוב משפט
לבחור רעיון אחד ולתת לו צעד ראשון

גם בשביל אלירוג
לצד הרצון הגדול להגיע לעוד אנשים יש פעולה שאפשר לעשות היום
לכתוב מסר
לשתף מחשבה
ליצור מפגש
כך אני נותנת לאנרגיה שלי כיוון שאפשר לפעול בתוכו

סיום קטן־גדול עם טוויסט של השראה

שאלתי על חודש הבא, קיבלתי את הבוקר הזה
אז מה הייתה התשובה שעלתה בי?
מה את חושבת על החודש הבא?
תחיי את הרגע, כאן ועכשיו"
יש מצב שאמא שלי גם הייתה חלק מהמענה כי היא אמרה לי את זה לפני שהלכה לעולמה

וזהו. שם הסתיימה השיחה

החזקתי את הסידור והמשכתי בתפילה
כשהגעתי למילים על הנשמה שניתנה בי, הן התחברו פתאום לכל מה שעבר בי רגע קודם
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה
אַתָּה בְרָאתָהּ
אַתָּה יְצַרְתָּהּ
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי
וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי

ובתוך השקט הבחנתי במה שכבר יש בי עכשיו

הסידור היה עדיין בידיים שלי
הבוקר עוד היה לפניי והייתה לי אפשרות לבחור איך לפגוש אותו

זהו, אני מאמינה בעכשיו
ואני בוחרת לחיות אותו