הדרך לשיא: מה קורה אחרי שהגענו לפסגה?

הדרך לשיא מלאה ברגעים שאנחנו עלולים לפספס כשאנחנו מסתכלים רק על הפסגה

השבוע, בשיחה עם חברה, שמעתי את עצמי אומרת משהו ששינה לי את נקודת המבט

הדרך לשיא עלתה השבוע בשיחה שלי עם חברה
דיברנו על המקומות שרצינו להגיע אליהם בחיים
על מטרות שהשגנו, על פסגות שכבשנו וגם על הדברים שעוד לא קרו

כן, הגענו לחלק מהמקומות שרצינו, היו רגעים שבהם יכולנו לומר: עשינו את זה היו גם שאיפות שנשארו פתוחות

ואז עברה בי מחשבה: מה קורה אחרי שמגיעים לשיא?

נניח שהגענו למקום שעליו חלמנו
עמדנו שם, התרגשנו, הסתכלנו סביב ומה עכשיו?
יופי, הגעת לשיא. עכשיו תתחילי שוב מהתחלה

אמרתי את הדברים בקול ובאותו רגע יכולתי גם להקשיב להם
פתאום שמעתי בתוך המשפט הזה משהו אחר: אחרי כל הישג נפתחת אפשרות להמשך

אגב, נסו לפעמים לדבר עם עצמכם בקול
לשאול שאלה ולשמוע את התשובה שיוצאת מכם
לפעמים משפט שנשמע ברור בתוך הראש מקבל משמעות חדשה כשהוא מגיע לאוזניים

כך קרה לי עם המילה שיא

לתת מקום למה שעוד לא רואים בדרך לשיא

אני רוצה לכבוש את כל העולם
זו שאיפה גדולה, אני יודעת
אבל כשאני אומרת אותה, אני חושבת גם על הדרך שתיפתח בפניי: מה אראה, את מי אפגוש, מה אלמד ואילו אפשרויות אגלה שלא ידעתי לבקש

יש לנו מטרות שנותנות כיוון
הן עוזרות לבחור, להתמקד ולעשות
ובכל זאת, החיים בדרך אליהן עשויים לשנות גם את מה שאנחנו רוצים

אולי אגיע למקום שתכננתי ואגלה שאני רוצה להישאר בו קצת
אולי אפגוש הזדמנות ואבחר לפנות לכיוון אחר
ואולי אשיג בדיוק את מה שביקשתי ומתוך ההישג יצמח רצון חדש

האמונה מאפשרת לי להתקדם גם כשאני עוד לא יודעת איך ייראה ההמשך

אני אוהבת לומר: כל דרך היא הדרך הנכונה
בשבילי יש במשפט הזה אמון בבריאה ובאפשרות למצוא משמעות במה שפוגשים
לצד האמון הזה, יש גם אחריות לבחירות שלי
מותר לי לבדוק את הדרך, ללמוד ממנה ולשנות כיוון

גם שינוי כזה יכול להיות הישג

לשמוע את עצמי בתוך הדרך לשיא

באותה שיחה עם החברה, הדיבור בקול נתן לי רגע של הקשבה לעצמי
כשאני אומרת שאני רוצה להגיע לשיא, למה אני מתכוונת?
להצלחה
להכרה
לתחושה שהצלחתי לעשות משהו שהיה חשוב לי
איך אדע שהגעתי

אלה שאלות שונות וכל אחת מהן יכולה להוביל אותי למקום אחר

בדרך פוגשים אנשים, עם חלקם נוצר חיבור ואחרים מבהירים לנו מה פחות מתאים
יש מפגשים שפותחים אפשרות ויש כאלה שמלמדים להציב גבול
כל אלה משתתפים בהתפתחות שלנו, גם כשהם לא מופיעים ברשימת המטרות

מכאן הגיעה המחשבה שלי: אולי הדרך היא השיא

יש ערך למה שקורה בי בזמן שאני מתקדמת
למה שאני מבינה על עצמי, למה שאני מעזה לומר ולבחירות שנעשות מדויקות יותר

כשאני חושבת על רגע לפני השיא, אני רוצה לשמור על הסקרנות של הרגע הזה
התחושה שעוד יש מה לגלות ובו בזמן, אני רוצה להרשות לעצמי להגיע, לשמוח ולהכיר במה שכבר עשיתי

אפשר ליהנות מהפסגה ולהישאר סקרנית

לעשות צעד בדרך לשיא, גם בלי לדעת היכן היא מסתיימת

כשאני חושבת על אלירוג, קשה לי לקבוע מה יהיה השיא שלה
אלירוג כבר קיימת ובכל זאת אני מרגישה שהיא רק בהתחלה
בכל יום עולה בי מחשבה אחרת
לאלירוג יש בסיס ברור:
אמונה – נשמה – אנרגיה ועליו אני מוסיפה, מפתחת ומגלה אפשרויות

אני עושה את זה איתכם ובעזרתכם
דרך השיחות, השאלות והתגובות שלכם
מתוך המפגש בין מה שאני יוצרת לבין מה שכל אחד ואחת מביאים אליו

לכן אני יכולה להגדיר את הצעד הבא, גם כשאין לי תשובה סופית לגבי הפסגה

אפשר לנסות את זה כבר היום
לבחור שאיפה אחת, לומר בקול מה רוצים להשיג ואז לשאול: מה חשוב לי לחוות בדרך? לאחר מכן לבחור פעולה קטנה שאפשר לעשות השבוע
כך השאיפה מקבלת מקום בחיים עצמם. בתוך עשייה, הקשבה והתפתחות

אמונה, נשמה ואנרגיה מלוות אותי גם אחרי שמשימה מסתיימת
בכל שלב יש להן ביטוי אחר ובכל שלב יש לי עוד מה ללמוד

סיום קטן־גדול עם טוויסט של השראה

הגעתי, מכאן אני ממשיכה
חזרתי למשפט שאמרתי בתחילת השיחה: "הגעת לשיא? עכשיו תתחילי שוב מהתחלה ופתאום המילה "מהתחלה" כבר לא נראתה לי מדויקת

אחרי שהגענו, אנחנו ממשיכים עם כל מה שהדרך נתנה לנו: ניסיון, היכרות עם עצמנו, אנשים שפגשנו ואומץ שכבר השתמשנו בו

הדרך הבאה מתחילה מהמקום שאליו צמחנו

אז למה אנחנו ממהרים כל כך לשיא, אם גם שם נרצה להמשיך לחיות, ליצור ולגלות?
אני רוצה להגיע
אני רוצה גם לראות את מה שקורה בדרך
וכשאעמוד בפסגה, אקח רגע לנשום, להסתכל סביב ולהכיר במרחק שעברתי

אחר כך אבחר לאן להמשיך

באלירוג, הדרך לשיא יכולה להתחיל בשאלה שעולה מתוך קלף
קלפי ההעצמה וההכוונה מאפשרים לעצור להתבוננות: במה אני מאמינה עכשיו, מה מבקש מקום בתוכי ואיזו פעולה אני יכולה לבחור?
אלה שאלות שאפשר לחזור אליהן גם לפני הישג וגם אחריו

אני מזמינה אותך להכיר את קלפי אלירוג ולתת מקום לצעד הבא שלך, בדיוק בקצב שלך