את תצליחי - קוֹקְלָה שֶׁלִּי
"אל תפחדי, מה כבר יכול לקרות? תאמיני בבורא עולם ובעצמך – ואת תצליחי, קוֹקְלָה שֶׁלִּי."
ככה אימא שלי הייתה אומרת. לפעמים בובה, לפעמים קציצה, תמיד עם אותה תחושה של חום ואהבה אינסופית.
היא ידעה להחדיר בי אמונה, בלי דרישות ובלי מילים גדולות – פשוט בלהיות שם.
שנים חיפשתי את עצמי. שנים התלבטתי. שנים חשבתי שאולי אני לא מספיק.
אבל היום אני יודעת – כל זה היה חלק מהדרך.
כל שלב, כל ניסיון, כל כאב קטן היה שיעור שהוביל אותי אל המקום שבו אני עומדת היום.
ברקע, הקול של אמא עדיין איתי:
"את תצליחי, קוֹקְלָה שֶׁלִּי"…
וזה מדהים איך שתי מילים פשוטות יכולות להחזיק עולם שלם של אמונה.
אמא שלי, אור על פני האדמה
אמא שלי הייתה נשמה. לא רק במובן השגרתי, אלא ממש אור על פני האדמה.
היא ידעה להפוך כל שיחה לחלום, כל פחד לתקווה.
היינו מדברות כל יום – לפעמים על דברים רציניים, לפעמים על שטויות. אבל כל שיחה איתה השאירה בי חותם.
היה לה חלום שנחיה טוב, שנצחק, שנאהב והיה לה גם חלום לטייל בעולם. לא הספקנו… אבל דיברנו וכשדיברה – הכול הרגיש אפשרי.
זו הייתה היכולת שלה:
להניע את הגלגל במילה, בליטוף, בחיוך קטן שגורם לך להאמין שגם שמים הם לא הגבול.
לפני שעזבה, היא ביקשה ממני דבר אחד:
"תִּחְיִי אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּךְ בְּלִי פַּחַד!
בָּאת לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל זֶה, לִחְיוֹת."
המשפט הזה הפך למנטרה שלי.
הוא הפך לנשימה.
בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי
בהתחלה ברחתי לעבודה. ימים ולילות של עשייה, בלי הפסקה.
חשבתי שאם אעבוד קשה – זה ימלא את החור בלב.
אבל לא. הגוף והנשמה לא שותקים לנצח.
אז עצרתי. כמו חילזון שחוזר לקונכייה שלו, התכנסתי בעצמי.
צעקתי, בכיתי. אפשרתי לעצמי להרגיש.
ומתוך השקט – נולדה תנועה.
נולדה אלירוג.
בהתחלה היא הייתה רעיון קטן בראש, קול עדין שאומר לי:
"תּוֹצִיאִי אֶת זֶה לְעוֹלָם. בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב שֶׁלָּךְ"
וזה מה שעשיתי. לאט, מתוך השלמה, אהבה, מתוך אמונה, מתוך האנרגיה שאמא השאירה בי.
זה לא היה קל. לא סיפרתי לאף אחד – רציתי להפתיע. את אלו שאוהבים, את אלו שמפרגנים, אפילו את אלו שפחות.
כי אלירוג היא לא רק מותג.
היא הדרך שלי להמשיך את הקול של אמא.
היא ההוכחה שאפשר.
שכל חלום – מתחיל בראש, ממשיך בלב ונולד כשאנחנו מעזים.
וכל פעם שאני שומעת את עצמי אומרת
"בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב שֶׁלָּךְ" –
אני בעצם שומעת אותה.
"את תצליחי, קוֹקְלָה שֶׁלִּי."
סִיּוּם קָטָן, גָּדוֹל
כל זה בזכותך, ממו.
לימדת אותי מהי אמונה, נתת לי את הנשמה והחדרת בי את האנרגיה להצליח.
הקול שלך ממשיך להדהד בי ולהזכיר לי שהכול אפשרי – כשחיים בְּדִיּוּק בַּקֶּצֶב שֶׁלָּנוּ.
