היום, "הכל סוגרים בוואטסאפ".
אבל אני? אני חייבת לדרוך במקום. לנשום אותו. להקשיב מה מספרת האנרגיה שבין השולחנות.

לקחתי קו 39. 27 תחנות. אוזניות טובות, נשימות טובות, התחנה הבאה זו התחנה שאני אמורה לרדת. בית הדפוס נמצא שם בדיזינגוף 217, תל-אביב.

מקום קטן, לא נוצץ, אבל ייחודי.
מאחורי דלת שקטה – שלושה אנשים שמגשימים חלומות של אחרים. בחיוך. בשקט. בלי רעש בענווה שחשים באוויר.

נכנסתי, הרגשתי את האנרגיה, בלי הרבה דיבורים: "זו אני, אלירוג, התכתבנו בווצאפ, באתי לאשר תחילת עבודה
שלחתי קבצים"
השארתי קוראסון קטן ואם היה לי יותר הייתי משאירה לצוות מאפייה ואמרתי תודה.
ויצאתי עוד רגע מדעתי מההתרגשות, אבל ידעתי:
הלב שלי בידיים טובות.