חופש במחשבה זה לא חופשה, זו היכולת לחיות בלי להיות כלואים בתוך הראש של עצמנו
לשבור את תקרת הזכוכית של עצמנו, להעז לחלום ולגלות שהחופש האמיתי מתחיל דווקא מבפנים
חופש במחשבה, זו הייתה התשובה שלי כשבאחת השיחות שאלו אותי:
"מה זה חופש?"
לא חשבתי יותר מדי, ישר שלפתי את התשובה שהייתה עבורי הכי הגיונית:
"חופש זה אדם שחופשי במחשבות שלו"
זה מה שאני יודעת, זה מה שאני מבינה ובעיקר, זה מה שאני מכירה מניסיון
כי חופש לא אומר בהכרח חופשה באי יפה או כמה ימים במלון מפנק
אפשר לשבת מול הים במקום הכי יפה בעולם ועדיין לקחת איתנו את כל הדאגות
אפשר להזמין חדר מפואר, לעצום עיניים על מיטה ענקית ולהמשיך להריץ בראש את אותן מחשבות שהיו איתנו בבית
כי בסופו של דבר חוזרים מהחופשה, חוזרים למציאות
ואם הדאגות רק חיכו לנו בצד עד שנחזור, האם באמת היינו בחופש?
אז מה זה חופש בשבילי?
ומה זה בכלל אדם שחופשי במחשבותיו?
אדם חופשי במחשבותיו הוא אדם שמסוגל לתת מקום למחשבות טובות, יוצרות ובריאות, גם כשהחיים עצמם אינם מושלמים
לא אדם שאין לו בעיות
לא אדם שלא דואג אף פעם
אלא אדם שלא מאפשר לדאגה להפוך לבית הקבוע של המחשבה שלו
וזה הבדל עצום
חופש במחשבה מתחיל באמונה
אני חושבת קצת אחרת, ולא רק חושבת
אני מאמינה במחשבה הזאת
אני מאמינה שהגענו לעולם כדי לחיות
באמת לחיות
ליהנות ממה שיש בבריאה:
מהטבע, מהארץ, מהאנשים, מהרגעים הקטנים, מהיכולות שלנו ומעצמנו
ולכן, מבחינתי, אנחנו חייבים לאפשר לעצמנו גם חופש במחשבה
וכן, גם אני טרודה לפעמים.. כמו כולם
גם לי יש רגעים שבהם מחשבה אחת גוררת מחשבה שנייה, והשנייה כבר מביאה את השלישית ופתאום אני מוצאת את עצמי בתוך מערבולת של "מה יהיה?" "איך יהיה?" ו"מה יקרה אם?"
אבל כשאני מרגישה שאני נשאבת לשם, אני חוזרת אחורה
לבורא
לשיחה הישירה שלי איתו ואני מזכירה לעצמי משהו פשוט:
גם אם אדאג היום כל היום, היום יעבור
הדאגה לא תעצור את השעון היא לא תוסיף שעה ליום והיא לא בהכרח תפתור את מה שמטריד אותי
אז אם כבר קיבלתי את היום הזה, אני מעדיפה לנסות להיות משוחררת יותר במחשבה ולתת מקום למחשבות שמקדמות אותי
מבחינתי, מחשבה משפיעה על הדרך שבה אנחנו פוגשים את המציאות
אז אני מעדיפה לבנות בתוכי מציאות בריאה ולא מציאות כלואה
ככה זה אצלי באמונה
אני יציר הבריאה וגם אתם
ואם קיבלנו את היכולת לחשוב, לדמיין, ליצור ולחלום, אולי חלק מהתפקיד שלנו הוא גם ללמוד להשתמש בה כדי לפתוח את עצמנו ולא רק כדי להפחיד את עצמנו
כשהמחשבה כלואה, גם הגוף מרגיש
יש משהו מדהים בחיבור שבין המחשבות שלנו לבין התחושה שלנו
שמתם לב פעם למה קורה כשאנחנו מתעמקים שוב ושוב במחשבה מטרידה?
בהתחלה היא רק מחשבה
אחר כך היא חוזרת ועוד פעם ושוב
ופתאום אנחנו מתחילים להרגיש אותה גם בגוף
כבדות, עייפות, חוסר חשק, לפעמים אפילו התחושה הזאת של "אין לי כוח לכלום"
המחשבה כאילו התיישבה בתוכנו
ועכשיו תחשבו על ההפך
על רגע שבו עולה בכם מחשבה בריאה
רעיון חדש
חלום
אפשרות
פתאום הראש נפתח
הגוף מרגיש אחרת
אני מרגישה את עצמי כמעט כמו איילה, קלה יותר, משוחררת יותר, מוכנה לזוז
וזה בדיוק ההבדל מבחינתי בין מחשבה כלואה למחשבה חופשית
לא משום שמחשבה טובה מעלימה את המציאות
אלא משום שהיא מאפשרת לי לראות בתוך אותה מציאות עוד אפשרויות
מחשבה מטרידה אומרת:
"אין דרך"
מחשבה משוחררת יכולה לשאול:
"רגע… אולי יש דרך שעוד לא ראיתי?"
ולפעמים השאלה הקטנה הזאת היא כל מה שהנשמה הייתה צריכה כדי לקבל קצת אוויר
מחשבה בריאה מזיזה את מה שנרדם בתוכנו
מחשבה בריאה יוצרת תנועה
היא מזיזה בתוכנו את כל המקומות שכבר כמעט התרגלו לעמוד במקום
את המקומות שאמרו:
אני לא יכולה, זה לא בשבילי, אני לא אצליח, מאוחר מדי, עזבי, בשביל מה לנסות.. אלה מבחינתי התאים הרדומים שלנו
המקומות שהקיפו את עצמם בעוד שכבה של "אני לא יכולה"
אבל ברגע שנכנסת מחשבה אחרת, אפילו קטנה
"אולי אני כן יכולה?"
משהו מתחיל להתקלף, עוד שכבה ועוד אחת
ופתאום מה שנראה בלתי אפשרי מתחיל להיראות אפשרי
לא בהכרח קל, לא בהכרח מידי אבל אפשרי
וזו מבחינתי אנרגיה של חופש
החופש ליצור, החופש לייצר, החופש לנסות, החופש להעז, החופש לחלום ובעיקר:
החופש לשבור את תקרת הזכוכית של עצמנו
כי לפעמים אף אחד אחר לא שם מעלינו את התקרה
אנחנו בנינו אותה בעצמנו, ממחשבות שחזרנו עליהן כל כך הרבה פעמים עד שהתחלנו להאמין שהן עובדות
וחופש במחשבה הוא הרגע שבו אנחנו מעזים לבדוק:
אולי התקרה הזאת בכלל ניתנת לשבירה?
סיום קטן־גדול עם טוויסט של השראה
אז מה עדיף?
מבחינתי, התשובה ברורה:
לחשוב מחשבה בריאה
לא להתעלם, לא לברוח
לא לשכנע את עצמנו שהכול ורוד כשהוא לא
אלא להבין שלא כל מחשבה שעוברת לנו בראש חייבת לקבל כיסא קבוע בסלון
חופש בשבילי הוא להיות משוחררת במחשבות
לא להיות ציפור בכלוב של זהב
כי גם כלוב מזהב הוא עדיין כלוב
אני מעדיפה להיות הציפור שעפה
ואם כבר זהב אזי לאכול מצלחת של זהב
אבל לעוף
כי מבחינתי, זה חופש
להיות משוחררת במחשבה
לשבור את תקרת הזכוכית שלי
לתת לעצמי את החופש לחלום
ואולי החופש הגדול ביותר הוא בכלל לא להגיע למקום שבו אין לנו יותר מחשבות מטרידות
אלא להגיע למקום שבו אנחנו יודעים:
המחשבה הגיעה, אבל אני עדיין זו שבוחרת לאן לעוף
ובלי שום קשר… עשיתי מנוי לקאנטרי
כי בא לי שגרה אחרת
אבל זה כבר.. לבלוג אחר
תעשו דברים שעושים לכם טוב..
תתחילו במחשבה טובה על עצמכם כי מגיע לכם
קלפי אלירוג, מסרים חיוביים אמונה, נשמה ואנרגיה
אם גם אתם מחפשים דרך להכניס יותר אור, רוגע ושמחה ליום שלכם,
קלפי אלירוג משלבים מסרים חיוביים, השראה, הומור עדין ותזכורות קטנות לחיים טובים יותר.
הקלפים מחולקים לשלושה עולמות:
- אמונה – מחשבות שמחזקות את הלב
- נשמה – רגעים של שקט פנימי
- אנרגיה – שמחה, חיוך ותדר טוב
והכי חשוב?
הם לא מנסים לשנות אתכם.
הם רק מזכירים לכם כמה אור כבר קיים בכם.
תרשי לעצמך מתנה קטנה עם משמעות גדולה






