שחרור רגשי הוא לא סוף הסיפור.
הוא הרגע שבו הסיפור האמיתי מתחיל.
למחרת קמתי.
התארגנתי.
ויצאתי אל העולם.
לא כי הכול מושלם.
אלא כי משהו בתוכי כבר השתנה.
עם תקווה.
עם חיוך.
עם אמונה.
והפעם ידעתי לומר בקול:
אלירוג היא הצלחה.
שלי.
שלך.
של כל מי שמסכימה לשחרר כדי לפנות מקום למה שמבקש להיכנס.
שחרור רגשי הוא תהליך טבעי
המאפשר לנו לעבד פחדים, התרגשות,
שינויים ורגשות שהצטברו לאורך הדרך.
כשאנחנו מאפשרים לדמעות לצאת, אנחנו מפנים מקום לאמונה, לנשמה ולאנרגיה חדשה.
לפעמים דווקא רגע של שחרור רגשי הוא תחילתה של צמיחה גדולה והוא מזכיר לנו שהדרך להצלחה מתחילה קודם כול בהקשבה פנימה
בדיוק בקצב שלנו.
שחרור רגשי, פתאום זה קרה
שחרור רגשי הוא לא חולשה הוא המקום שבו הנשמה מתחילה לנשום מחדש
לפעמים כל מה שהלב מבקש הוא רגע אחד של אמת.
שחרור רגשי. פתאום זה קרה.
שעתיים בלבד לפני פגישה חשובה.
בלי הכנה, בלי הודעה מוקדמת.
פתאום הופיעה אותה גולה מוכרת בגרון.
הפחדים הקטנים שלא באמת נעלמו.
ההתרגשות שהחזיקה אותי חודשים ופתאום ביקשה לעצור לרגע.
ואז הן הגיעו.
הדמעות.
לא דמעה אחת.
טיפות גדולות, כאלו שמכסות עיניים, פנים, מחשבות וזיכרונות.
לרגע אחד לא ניסיתי לעצור אותן.
לא נלחמתי.
פשוט אפשרתי להן לצאת.
כי הבנתי שלפעמים הדמעות אינן סימן לשבירה.
הן סימן שהלב כבר לא מוכן לשאת את מה שסיים את תפקידו.
שחרור רגשי הוא המקום שבו האמונה מתחזקת
עמדתי מול עצמי ולחשתי בשקט:
"אלירוג/ג'וריאל… מכאן הדברים משתנים."
כמה פעמים אנחנו זורעים בלי לראות דבר?
אנחנו עובדים
יוצרים
מתאמצים
חולמים
ולפעמים נדמה שאין תנועה.
אבל האמונה מזכירה לי שהזרעים עובדים גם כשהאדמה נראית שקטה.
אני כבר שותלת אותם בכל מקום אפשרי.
והקציר?
הוא כבר בדרך.
לא כי אני רוצה להאמין.
אלא כי אני כבר מרגישה אותו.
וכל מה שקורה, קורה לטובה
כשמאפשרים לדמעות לצאת, מפנים מקום לאישה החדשה
רק אחרי שהדמעות ירדו, שאלתי את עצמי:
למה בכלל הייתה לי גולה בגרון?
ופתאום הכול התחבר.
לא היו אלה רק הפחדים.
אלו היו כל החידושים
כל ההחלטות
כל הצעדים החדשים
כל האחריות
כל ההתרגשות
הכול ביקש מקום
וכשהרגש יצא, נכנסה הנשימה
הודיתי למה שעזב אותי
כי גם הוא היה חלק ממני
ובאותו רגע הרגשתי שמשהו הסתיים.
מסע השידורים של הילדה הקטנה ומתחיל מסע חדש.
של אישה פשוטה
עם עשייה
עם תובנות
עם דרך
בדיוק בקצב שלה
אלירוג.
לפעמים הבית משתחרר יחד איתנו
בערב הסתכלתי סביב.
כאילו הקירות עצמם עדיין החזיקו את כל מה שעבר עליי.
בלי לחשוב יותר מדי,
הפעלתי מכונת כביסה
התחלתי לסדר, לנקות, לארגן.
שטפתי את הבית בהרבה מאוד מים.
כאילו גם הבית ביקש להתחיל מחדש.
אחר כך עמדתי מול האמבטיה ושאלתי את עצמי:
"לחפוף או לא לחפוף?"
ואז שמעתי את עצמי עונה
"תחפפי מים מלמעלה. תוציאי את כל האנרגיות שנכנסו אלייך,
תשטפי מעלייך את כל מה שכבר לא שייך אלייך".
וחפפתי.
בלי טקסים
בלי דרמה
רק מתוך תחושה פנימית.
כשהסתיים הכול, פתאום ירד לי דם מהאף.
וחייכתי לעצמי.
כנראה שגם הגוף ידע שהגיע הזמן לשחרר את הטיפה האחרונה.
אחר כך הכנתי לעצמי נס קפה
פתחתי את ספר ההכנה להרצאות TED.
והעמוד שנפתח מולי נשא כותרת אחת:
"היגיון אינו מספיק".
חייכתי.
תודה ליקום.
עוד מסר קטן, בדיוק בזמן.
עוד חיבור של אלירוג.
סיום קטן־גדול עם טוויסט של השראה
קלפי אלירוג, מסרים חיוביים אמונה, נשמה ואנרגיה
אם גם אתם מחפשים דרך להכניס יותר אור, רוגע ושמחה ליום שלכם,
קלפי אלירוג משלבים מסרים חיוביים, השראה, הומור עדין ותזכורות קטנות לחיים טובים יותר.
הקלפים מחולקים לשלושה עולמות:
- אמונה – מחשבות שמחזקות את הלב
- נשמה – רגעים של שקט פנימי
- אנרגיה – שמחה, חיוך ותדר טוב
והכי חשוב?
הם לא מנסים לשנות אתכם.
הם רק מזכירים לכם כמה אור כבר קיים בכם.
תרשי לעצמך מתנה קטנה עם משמעות גדולה





