על אמונה, נשמה ואנרגיה שמסכימות להשתנות
וגם על הרשות להיות – בלי תירוצים, בלי מסכות
עמדתי בגינה.
לא חיפשתי תשובות, לא ביקשתי סימנים מהיקום.
רק הסתכלתי.
פרח אדום בוהק שתפס לי את העין מיד – חזק, נוכח, מלא ביטחון.
לצידו, פרח לבן – שקט, עדין, כזה שלא מבקש תשומת לב.
קצת הלאה פרח צהוב מחויך, ורוד רך שמרגיש כמו חיבוק,
ופירות קטנים – סגורים, עגולים, כאילו שומרים סוד.
ואז זה קרה.
הבנתי שזו לא גינה.
זו מראה.
כי גם אני – לא פורחת כל יום באותו הצבע.
וגם את.
יש ימים של עוצמה ויש ימים של שקט.
ימים של עשייה ויש ימים של המתנה.
והשאלה האמיתית היא לא איך אני נראית כלפי חוץ
אלא – האם אני מסכימה להיות בדיוק מה שאני היום.
להסכים להיות כל הצבעים שלי
אמונה לימדה אותי משהו עמוק:
היא לא מבקשת ממני להיות חזקה תמיד.
היא מבקשת ממני להיות אמיתית.
יש ימים שאני אדומה –
ברורה, נוכחת, יודעת בדיוק מה אני רוצה.
ויש ימים שאני לבנה –
שקטה, מתבוננת, בלי מילים.
פעם חשבתי שאמונה נמדדת ביציבות.
היום אני יודעת –
אמונה נמדדת ביכולת שלי לא לקרוס כשאני משתנה.
להפסיק להילחם בצבעים שבתוכי.
להפסיק לחשוב שיש “נכון” ו“לא נכון”.
יש אמת.
והאמת משתנה מיום ליום.
אמונה אמיתית היא הידיעה שגם ביום שבו אני פחות זוהרת –
אני עדיין ראויה.
עדיין בדרך.
עדיין בדיוק במקום שלי.
כל שלב הוא חלק מהפריחה
הנשמה שלי אוהבת להזכיר לי:
לא כל מה שסגור – תקוע.
ולא כל מה שקט – הלך לאיבוד.
יש שלבים שבהם הנשמה מבקשת תנועה,
ויש שלבים שבהם היא מבקשת זמן.
כמו אותם פירות קטנים שראיתי.
מבחוץ – כלום לא קורה.
בפנים – תהליך שלם נרקם.
כמה פעמים מיהרתי לשפוט את עצמי?
כמה פעמים חשבתי שאני “מאחור”,
רק כי ההתקדמות שלי לא נראתה כלפי חוץ?
והנשמה לוחשת:
אין איחור.
יש הבשלה.
כל אחת מאיתנו מבשילה בקצב שלה.
לא לפי שעון חברתי, לא לפי ציפיות של אחרים.
אלא לפי עומק הדרך.
מותר לי להשתנות מיום ליום
אנרגיה היא לא קו ישר.
היא גל.
יום אחד אני פורחת החוצה,
ויום אחר – מתכנסת פנימה.
וזה לא כישלון.
זו חכמה.
הטבע לא מתנצל על שינוי.
הוא לא שואל אם זה “בסדר” להיות עכשיו שקט.
הוא פשוט משתנה.
וברגע שהפסקתי להילחם באנרגיה שלי,
הפסקתי להתעייף.
כי כמה כוח בזבזתי רק על ניסיון להיות “כמו תמיד”?
וכמה שלווה נכנסה ברגע שאמרתי:
היום אני אחרת – וזה מותר.
סִיּוּם קָטָן־גָּדוֹל
אולי זה בלוג על פרחים.
אבל בעצם – זה בלוג על רשות.
הרשות להיות אדומה או לבנה.
הרשות להיות בתנועה או בהמתנה.
הרשות לא לפרוח כל יום באותו האופן.
כי גם בטבע, אין פרח שמתנצל על הצבע שלו ואין שלב מיותר בדרך לפריחה.
אלירוג
אמונה | נשמה | אנרגיה
